סֵסִיל קוּלוֹן — מצרפתית: שירה חפר

• 124 • אָדֹם דָּם אֲנָשִׁים מֵאֲחוֹרֵי הַקִּירוֹת הֶעָבִים שֶׁסֻּיְּדוּ הַמַּנְעוּלִים אֵינָם שָׁם כְּדֵי לְהָגֵן עָלֵינוּ אֶלָּא כְּדֵי לִנְעֹל אוֹתָנוּ בִּפְנִים וְהַגֶּשֶׁם מַמְשִׁיךְ הוּא הַנָּהָר מַמְשִׁיךְ הוּא הַזֶּרֶם נוֹשֵׂא צִפֳּרִים מֵתוֹת שֶׁבָּרָק פָּגַע בָּהֶן רַק רַחַשׁ הָעֵצִים הַמִּתְנוֹעֲעִים נִכְנָס מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ כְּשֶׁהָאוֹהֲבִים עוֹצְמִים אֶת עֵינֵיהֶם הֵם רוֹאִים בְּרוּחָם אֶת הַיָּם שֶׁנּוֹלְדוּ בּוֹ מְדַמְיְנִים אֶת הָרֵי הַגַּעַשׁ יוֹרְקִים פִּסּוֹת מֵעַצְמָם בּוֹעֲרִים מִכְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֶאֱחֹז בָּהֶן כְּשֶׁהָאוֹהֲבִים עוֹצְמִים עֵינֵיהֶם רַק רַחַשׁ הַלֵּב הַפּוֹעֵם הַנִּכְנָס מִבַּעַד לַזְּרוֹעוֹת הַפְּתוּחוֹת הַלֵּב מַמְשִׁיךְ הוּא הַגּוּף מַמְשִׁיךְ הוּא כֹּה חָזָק וּבְכָל זֹאת זָעִיר בְּמֶרְכַּז הַזֶּרֶם הָאָבוֹת הַקְּדוּמִים עָבְרוּכָּאן לְפָנִים "אָנוּגַּמָּדִים עַל כִּתְפֵי עֲנָקִים" הַסְכִּיתוּ : • 125 • "גַּמָּדִים עַל כִּתְפֵי עֲנָקִים" רַק צְלִיל הָרוּחַ בַּגְּבָעוֹת נִכְנָס מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ לֹא קַר לֹא חָשׁוּךְ יֵש...  אל הספר