מִישֶׁל מְטַאי — מצרפתית: רותם עטר

• 102 • * זַעֲקַת מוּעָקָה גַּלְמוּדָה אַחַת בַּשְּׂדֵרָה הַצִּבּוּרִית כַּפּוֹת הַיָּדַיִם נֶאֱסָפוֹת לִקְרִיאָה מִתֹּקֶף הַטִּינָה שׁוֹאֵף אֲוִיר וְאַף שׁוֹאֵף לְהִתְמַלֵּא בְּכַעַס, פֶּרֶץ עַז שֶׁמִּתְכַּנֵּס לְמֶחֱוָה, מְגַלֵּם אֶת הַחֶסֶר, הוּא שׁוֹמֵעַ גַּם אֶת מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ וְתוֹכוֹזוֹעֵק וּמִשְׁתַּתֵּק 29 במאי 2000 . ליד הפסל Der Rufer ( הצועק ) . מצרפתית : רותם עטר מישל מְטַאי ( 1950 ) היא משוררת המשתייכת לקבוצת האוליפו . בתחילת דרכה למדה גרמנית והשלימה דוקטורט בשירה סינית עתיקה . מאז 1973 היא עובדת על פרסום שירה בעל-פה וקריאותיה מלוּות לעיתים בפסקול או בשקופיות, בניסיון להרחיב את האפשרויות הקוליות של השירה . השירים שתורגמו כאן לקוחים מתוך ספרה Toponyme : Berlin , שכתבה במהלך שהות אמן בברלין . השירים בנויים כתמונה בגודל סטנדרטי של 15 * 10 : שיר המורכב מעשר שורות ובכל שורה 15 אותיות .  אל הספר