פתח דבר

• 4 • בחרתי להתחיל את האנתולוגיה בשנות השבעים, לאחר מותו של אנדרה ברטון, תאריך שנהוג לראות בו סימן לדעיכתן של תנועות ספרותיות חשובות ( למרות שהשפעתן על הספרות לא גוועה ) . בספרות העברית מצויים תרגומים מכּתביהן של שתי תנועות מרכזיות במאה העשרים אך קודמות לטווח הזמן של האנתולוגיה : הסימבוליזם של סוף המאה התשע עשרה, שמזוהה בעיקר עם “המשוררים המקוללים" ( או הארורים, בתרגומים מסוימים ) : שארל בודלר, פול ורלן וארתור רמבו ; ותנועות הדאדא והסוריאליזם, שפרחו בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים . אך השירה הצרפתית מתחילת שנות השבעים כמעט ולא תורגמה לשפה העברית ולפיכך האנתולוגיה מתמקדת בתקופה זו ומתחילה לאחר סיומה של תקופת הסוריאליזם כקבוצת אמנים שפועלת יחדיו . גל ספרותי חשוב נוסף, שקודם גם הוא לטווח הזמן של אנתולוגיה זו — ולכן לא נכלל בה אך יש לציין אותו — הוא ה- Négritude ( שְׁחוֹרוּת ) , תנועה ספרותית שפעלה בין שתי מלחמות העולם וכללה משוררים שחורים פרנקופוניים, שהידוע שבהם הוא אימֶה סֶזֶר ( Aimé Césaire ) , שאף טבע את המונח . זוהי תנועה שמהותה התנגדות לקולונאליזם והיא שאבה את השראתה מרעיונות ש...  אל הספר