יובל יבנה

• 77 • הָעִוְּרִים בַּמָּשָׁל הַמְּפֻרְסָם אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ מְנַסִּים לְתָאֵר אֶת אוֹתוֹ פִּיל . אֶלָּא שֶׁבְּעוֹד שֶׁהַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁלִּי הֵבִינוּ אֶת הַנִּמְשָׁל וְהֵם מִסְתַּפְּקִים בְּזָנָב אוֹ בְּחֵדֶק, אֲנִי עֲדַיִן מִתְיַמֵּר לְתָאֵר אֶת הַפִּיל הַשָּׁלֵם . אֲנִי עוֹקֵב אַחֲרֵיהֶם בְּהִשְׁתָּאוּת : אֵיךְהֵם מְפַלְּסִים בְּהַתְמָדָה עִקֶּשֶׁת אֶת דַּרְכָּם בִּשְׂדֵה הַקּוֹצִים שֶׁל הַשִּׁירָה הָעִבְרִית, מְנַוְּטִים בְּוִירְטוּאוֹזִיּוּת בֵּין פֶסְטִיבָלִים, כִּתְבֵי עֵת וּפְרָסִים, שׁוֹקְלִים בִּזְהִירוּת אֶת מַאֲזַן הַיֻּקְרָה וְהַהִתְקַבְּלוּת . אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתָם חוֹרְצִים גּוֹרָלוֹת בְּהֶנֵּף יָד מֵעַל לְכוֹס קָפֶה וְעוּגָה — לֹא בָּשֵׁל, לֹא מְלֻטָּשׁ, הַשִּׁירִים לֹא מַצְלִיחִים לְהִתְרוֹמֵם, וַאֲנִי רוֹצֶה לִצְעֹק : "מִי שַׂמְכֶם ? ", אֲבָל שׁוֹתֵק . אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּקִנְאָה אֵיךְהֵם כּוֹתְבִים כְּמוֹמְשֻׁגָּעִים — שִׁירָה, תַּרְגּוּם, אֲפִלּוּשׁוֹלְחִים יָדָם בִּפְּרוֹזָה . וְאֶצְלִי, הָרוֹמָן הַגָּדוֹל הוּא עֲדַיִן רַק הֵדֵי קוֹלוֹת בָּאֲפֵלָה, קַוֵּי מִתְא...  אל הספר