• 36 • שמעון בוזגלו מתחת לעץ השיטה אֵיךְנִגְמַר לָנוּהַחוֹל, אֲהוּבָה . עוֹד וָעוֹד בִּנְיָנִים מַקִּיפִים אוֹתָנוּ וְשַׂקִּיּוֹת נַיְלוֹן רֵיקוֹת . כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּיוּנָה רָצִיתִי לָתֵת לָךְ, וּסְבַךְשִׂיחִים מוֹרִיק, לְשַׂחֵק עִם הַגּוּרִים שֶׁלָּנוּ וְלַחְלֹם שֶׁנִּרְאֶה אוֹתָם פַּעַם שׁוּעָלִים גֵּאִים, מַיְשִׁירִים מַבָּט, נוֹהֲמִים עַל הָאֹפֶק הַבָּנוּי עַד שֶׁיֵּעָצֵר — לֹא, עַד שֶׁיִּסּוֹג ! — וִיפַנֶּה מָקוֹם לָאַהֲבָה שֶׁלִּי אֵלַיִךְ, שֶׁשּׁוּם יְלָלָה לֹא תִּשְׁוֶה לָהּ, וְאֶל הַגּוּרִים שֶׁלָּנוּ, הַדְּמוּמִים כָּל כָּךְ מֵאָז שֶׁעָבַר כָּאן בַּבֹּקֶר הַטְּרַקְטוֹר הָעֲנָק . אֵיךְנִגְמַר לָנוּהַחוֹל, אֲהוּבָה .
אל הספר