טל ניצן

• 17 • לֹא בְּלֵית בְּרֵרָה אֲנִי נִכְפֶּפֶת : בְּלֵית בְּרֵרָה, כְּמוֹהַצְּמָחִים, אֲנִי נִזְקֶפֶת שׁוּב . הַשֶּׁמֶשׁנִקְוֵית בַּגְּלוּיִים וּבַסְּמוּיִים כִּבְתוֹךְ שֶׁלָּהּ, הוֹפֶכֶת חִפּוּשִׁית מֵתָה לַעֲדִי מַזְהִיר . זַרְעֵי הָעַגְבָנִיּוֹת וִתְּרוּ וְהִתְכַּוְּצוּ . הָאֲסוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים אָמְנָם לֹא רְחוֹקִים ( הַשִּׂיחִים עַל הַגָּדֵר עַל מִשְׁמַרְתָּם ) אֲבָל בְּחַסְדֵי הַחוֹלְמָנוּת עוֹד נִתָּן לְהָשִׁיט אֶת הַמַּבָּט פְּנִימָה . הַגָּן כֻּלּוֹבִּתְמִימוּתוֹעוֹצֵר נְשִׁימָתוֹלִרְאוֹת מָה יִבְקַע מִן הַבֵּיצָה הַזּוֹ . אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת, כְּאֵב מוֹלִיד כְּאֵב . רֶגַע שֶׁל צְלִילוּת לְלֹא נְשׂוֹא . הַפֵּשֶׁר טָס לִפְנֵי הַמִּלִּים, עַזּוֹת מִדַּי הָרְאִיָּה, הַשְּׁמִיעָה, יְדִיעַת הַקֵּץ . אֲנִי מַשְׁעִינָה אֶת מִצְחִי עַל הַצָּהֳרַיִם כְּמִי שֶׁקָּם מַהֵר מִדַּי וּמְחַכֶּה לְשֹׁךְהַסְּחַרְחֹרֶת . • 18 • לְבַסּוֹף, מִתּוֹךְ הַחֹרֶף הַצָּחִיחַ, גֶּשֶׁם . הָאָהוּב שֶׁמַּגִּיעַתָּמִיד רֶגַע אַחֲרֵי שֶׁנּוֹאַשְׁתְּ . כְּאִלּוּ נִמְחֲלוּהַחֲטָאִים אוֹלְפָחוֹת נִשְׁכְּחוּלְיוֹ...  אל הספר