משחק מחבואים עם מלאכים: על תפקידם של הילדים בסיפורים שאנחנו כותבים עבורם, בהשראת ג׳יימס מ. ברי

י ו נ י י ו נ י 5 2 0 52 2 0 2 ס י ו ו ן ת ש פ ״ הס י ו ו ן ת ש פ ״ הג י ל י ו ן ג י ל י ו ן 8 81 1מ ע ל המ ע ל ה 26 משנת 1982 : ״ילדותי הינה אי באמצע החיים״ ( מתוך הספר "מחשבות מיותרות של גברת", הקיבוץ המאוחד ) . ספרות ילדים טובה לא יכולה להתקיים ללא נוכחותם של ילד ושל מבוגר . אצבע קטנה נשלחת, נוגעת באצבע גדולה, ובין הכריכות מתלקח ניצוץ . אף אחד מהגורמים לא יכול להגיע לעבר השני, ובכל זאת, הם נשארים יחד עד סוף הסיפור . ואולי מתוך הניצוץ שבין אצבעו המנוסה של הכותב, לבין אצבעו הרכה של הקורא, הרודפת אחר האותיות, נוצר המפץ שאחראי לאותו אי שמתארת נורית זרחי . על כנף בודדתעל כנף בודדת בנאום נפלא שנשא ברי בשנת 1922 באוניברסיטת סנט אנדרוז, ונושאו היה אומץ, מתגלה לנו שלא רק בסיפורים ועל המגרש, אלא גם בתוכו התנהלה כל העת התנועה המנוגדת של משיכה ודחיפה . ברי, שנבחר לתפקיד רקטור האוניברסיטה, לא היסס לחשוף בפני הדור הצעיר את תסמונת המתחזה שלו : ״היו כאן רקטורים ספרותיים בעבר,״ אמר, ״אבל הם היו מהתותחים הכבדים, היסטוריונים, פילוסופים ; עוד לא היה כאן אף אחד, אני חושב, שהלך בדרכי הענף הצנוע יותר שלי,...  אל הספר