24 | מעלה | גיליון 3 | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 ( לאיתמר ) ", "לאריקה, ☞ חורף 19 - 02", "שיר קדמש- נתי ( לאלון אשתי שביפו ) ", "שלושה שירי אל תתאבדי למאי ( הקדשה לפאט פרקר ) " . דמויות אלה – ורבות אחרות המוזכרות לאורך הספר – עו לות כמקהלה ברקע המילים - והופכות את חוויית הקריאה מאירוע אינטימי מבודד בין קורא לשירים, לחברותא רבת משתתפים, או לצעדה צבעו נית בקרנבל עירוני . - האם זהו מהלך פוסטמו דרני ביקורתי המבקש להסב - את תשומת הלב של הקוראים אל הקונבנציות עצמן ? פס טיש קליל המגחיך את מסורת - השירה ? לא . בחירות אלו אינן רק ביקורת על המהות השבי רה של השירה כסוגה ובדיחה - על הזיוף המצועצע של קונ פורמיזם למכאניקה של ספרי - שירה, אלא גם על אותם צעי רים וצעירות הלובשים מלבו- שים מצועצעים כי נדמה להם - שנוכחותם לבדה לא תשאיר על זולתם שום רושם . כך נוצר מהלך שמתפקד כמעין מנגנון הגנה : הקוראים נחשפים למ שחקים משעשעים המבקשים - לוודא שאיש לא יתייחס בר צינות יתרה לשירים המובאים - בספר . זה כשלעצמו אינו דבר שלילי – אלוהים יודע שיש במחוזותינו יותר משוררים- שלוקחים-את-עצמם-ברצינות ממשוררים . ניקח את ה...
אל הספר