מעלה | גיליון 3 | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | 9 מלבד קטגוריזציה חדש נית של שירה, חלומי העניק - לי גם התנסות בחוויה טרום- מילולית של ביקורת הספרות כְּחוּשׁ ; מעין ריאליזציה של המטפורה ( אולי של הסי נסתזיה ) – חוש הביקורת . - מטפורה זו היא תולדה של מטפורות אחרות, חוש אסת טי וחוש טעם . בהנחה שחוש - ביקורת הוא מטאפיזי כמו חושים דומים אחרים ( הזמן, ההתמצאות, החוש השישי ועוד ) , אזי הוא תוצר של שילוב אינטואיטיבי בין גוף ( טעם ) ואינטלקט ( מילים ) ; כמו החוש האסתטי שמורכב מהשילוב שבין קליטת החו שים לפרשנות שכלית . עם - זאת, לכאורה יש כאן אוק סימורון : מחשבת הביקורת - איננה אינסטינקט פיזיולוגי, אלא רק מחשבה ; אולם גם מחשבה נוצרת במקום כלשהו בגוף, כנאמר : "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ“ ( איוב יט, כו ) . תפקיד הביקורת הוא לה גיב ליצירות בזמן אמת, לרוב - עד כשנה מצאתה לאור של היצירה, ובאופן תמציתי . מכאן שהיא באה רק לביקור, כלומר להתארח לזמן קצר יחסית . ביקורה של הביקורת נועד לקרב, אך קִרבה מחייבת גם תקרובת – קורבן . מכאן שאולי גם הזיקה השורשית בין ביקורת ( רוח ) להקרבה ( חומר ) היא המשך סובלימט...
אל הספר