בִּמקום בַּמולדת אוחזת אני בגלגולֵי עולם

מעלה | גיליון 2 | סיון תשפ"א | יוני 2021 | 11 חררת מכבלי הצורה והחומר, משילה את מובחנותה ונעשית לכוח טבע, לאנרגיה דינאמית המשנה תכופות מצבי צבי רה, מתערה בנימי הבריאה, - מתחייה ומחייה : "רקדנית / ככלה / את מקבלת / מתוך מרחב סומא / כמיהה הנובעת / מימי בריאה רחוקים – / / עם משעולי המוזיקה של גופך / את רועה בָּאויר / שם / היכן שכדור הארץ / תר אחר פתח חדש / אל הלדה / / [ . . . ] / / בע נפי גפיך / נבואות הלב / בונות - / להן קיניי-ציפור מצַיְצים . / / כחולבת / בדמדומי ערב / קצות אצבעותיך לופתות / את מעינות האור / הנסתרים . . . " ( עמ' 94 - 95 ) . צור מחצבתה של המשוררת, שאדמת אבו תיה נגזלה ממנה, מתברר עתה - כבריאה כולה, והיא שבה ונ טמעת בה כיסוד מן היסודות . - את האדמה החרבה, שעליה נידונה הניצולה לתעות ללא תקנה, מחליף עתה "יקום נודד", עולם חופשי מכבלי קרקע, שכפי שאנו למדים משיר אחר, הוא נברא מחדש בכוחה של "שפת הנשימה" ( עמ' 102 ) . עם זאת, רגעים אלה – הגם שניחנים בעוצמה פואטית – הם מעטים בשירתה של זק"ש . דומה שהם משקפים כמיהה אוטופית להיחלץ מסד גורלו של הניצוֹל יותר מאשר מצב בר-מימוש והשגה . ...  אל הספר