אנטי־מחיקון: על שירי המחיקה של אלכס בן־ארי ב"מים מים"

מעלה | גיליון 2 | סיון תשפ"א | יוני 2021 | 9 לילה שקדמה לה, ומתגלה לנו שיר רצון : "רָצִיתִי / כְּמוֹ סַכִּין / כְּמוֹ אָסוֹן" . המילים כמו נפר מו ממשמעותן, ומתוך שיר אי-- רצון, גילף המשורר את תמצית הרצון ; לא רק בגלל השמטת המילה "לא", אלא מתוך ההב נה שתחת אי-רצון מסתתר גם - רצון . המחיקה העדינה הזאת מאפשרת לקוראים לעמוד על המשמעות המשתנה של מילים בהתאם להקשרן ולחלל שבו הן נמצאות . הודות למחיקה גם החללים בין המילים נהפכים לנראים יותר ובולטים, ולא ניתן עוד להישאר אדישים למרווחים המושחרים האלו ; הקוראים נעשים מודעים במיוחד לר ווחים הקיימים בין המילים - החדשות . שהרי ניתן היה פשוט להדפיס רק את המילים החדשות עם חללים ריקים ( או אפילו ללא החללים ) כמילים צמודות . בשיר שעסק בפחד מנמרים למשל, נמחקו כל הנ מרים ונשאר רק הפחד והח- ללים השחורים ( עמ' 32 - 33 ) . - זהו ספר יפה במיוחד מבחינה ויזואלית, וגם השורות המוש חרות – שהיו יכולות להידמות - לטקסט ביטחוני מצונזר ( שהוא בדרך כלל בעל אופי נקי, חד ומיושר ) – נדמות כאן כחלק ממעשה העדינות ; אולי בגלל השורות הקצוצות בשירים, אולי בגלל הדף הממוחזר שע לי...  אל הספר
מקום לשירה