חָיִינוּ כְּמוֹ פְּרָחִים בְּצֵל מָנוֹף

24 | מעלה | גיליון 1 | אדר תשפ"א | מרץ 2021 והיכולת להיתפס . "מטבו ☞ ליזם של ציפור שיר" המופיע בספר הנוכחי מנהל דיאלוג עם השיר "יונקת דבש" ; ועד כמה מבטה של המשוררת השתנה כעת אפשר לראות, למשל, בשורות הבאות : "פֶּלֶא קִיּוּמֵךְ, נוֹצוֹתַיִךְ הַסְּדוּרוֹת / אֵין בָּהֶם דַּי כְּדֵי לִשְׂרֹד / לָכֵן כָּל יוֹם הוּא חֶסֶד / כָּל יוֹם הוּא יוֹם / אֶחָד פָּחוֹת" ( עמ' 44 ) . רוחב הזמן והאפשרויות המרחביות מצטמצמים מאוד, עד כדי כך וש"כָּל יוֹם הוּא חֶסֶד" ואת הח רדה יש להרגיע, או לפחות לנסות למתן, כפי שאכן מנסה ולעשות המשוררת ב"שיר הר געה קטן" : הַכֹּל בְּסֵדֶר הַמָּרָק עַל הָאֵשׁ, הַשֶּׁמֶשׁ תְּלוּיָה בַּחַלּוֹן . הַכֹּל בְּסֵדֶר, הַכְּבִיסָה מִתְהַפֶּכֶת הַבָּנוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר, הַתִּינֹקֶת בַּמָּעוֹן . הַכֹּל בְּסֵדֶר, זוֹ לֹא אַזְעָקָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת רַק גְּנִיחָתוֹ שֶׁל הַמָּנוֹף, נְהָמוֹת מֵאַיָּלוֹן . הַכֹּל בַּסֶּדֶק, כְּפֶסַע מִתְּהוֹם . הַכֹּל בְּסֵדֶר, הַמֵּתִים מֵתִים כְּבָר סָלְחוּ וְאֵינָם סוֹבְלִים עוֹד . תַּבִּיטִי מִסָּבִיב, כֻּלָּם בְּסֵדֶר כֻּלָּם בְּאוֹתוֹ הַסֵּדֶר נֶהֱ...  אל הספר