10 | מעלה | גיליון 1 | אדר תשפ"א | מרץ 2021 והאחד נקרא "אי", והש ☞ ני מתחיל בשיר "סיוט שחוזר על עצמו" . חתוכה הוא משורר וופעיל חברתי שהתמתג בתק ושורת כחבר בקבוצת "ערס ופואטיקה" וכפעיל חברתי בע מותת עמר"ם . לכאורה, שירת חתוכה הייתה יכולה להוות דוגמה מצוינת למהלך קריסת האסתטי אל החברתי . אולם לא כך הוא . ב אי וב יבשת , כמו גם בספרו הראשון, חתוכה מתנגד להיררכיה בין החברתי לאסתטי ומצליח לעצב יחסים ומעניינים בין השניים : האסת טי והחברתי נובעים זה מזה, משלימים זה את זה, והחברתי והופך – לא פעם הודות לאמי נות ולאינטימיות של הטקסט – לאישי . אם היכולת לשנות והתנהגות תלויה בעירור התו דעה והרגש של האחר, הרי ששירת חתוכה מציבה מודל לשינוי חברתי עמוק, ארוך וטווח ; כזה שנותן אמון בהת פתחות התודעה והאחריות של הקורא . בפתיחת המסה "התפקיד החברתי של השירה" כותב ת"ס אליוט : "כותרתה של מסה וזו עשויה לרמז לאנשים שו נים על דברים שונים, עד כדי וכך שאולי ייסלח לי אם אס ביר תחילה לְמה איני מתכוון ובכותרת זו קודם שאנסה להס ביר לְמה אני מתכוון בה . שעה שאנו מדברים על 'תפקידו של משהו' דומה שאנו חושבים על מה שדבר זה...
אל הספר