מעלה | גיליון 1 | אדר תשפ"א | מרץ 2021 | 7 הבוראות עולם ( בקטע נהדר דמותו של צ'רצ'יל, שיועצת והשינה מצטטת מדבריו, קור מת עור וגידים לנגד עיניה של ריקי ) . השפה השגורה כל כך, וה"כלכלית" של יועצת השי נה – שפת היעילות, שהיא גם השפה של מה שצאל כינתה "סיפורים", השפה של המובן – מתפרקת לפתע . המיסוך שלה דרך תודעתה המרוטה של ריקי, הציטוט המחודש שלה אל תוך מרחב התודעה שבין שינה לערות, אל זמן הביניים של הציפייה – רק שהתינוקת תירדם כבר – מעניקה לפתע ואפשרות לבחון את אופן הפ עולה של השפה היוםויומית, הקלישאתית לפרקים : מה היא ומכפיפה אליה, מה היא מאפ שרת, מה היא מכחישה . בהמשך, בצלילה אל תוך והלילה, עדיין על כדור הפי זיו, תודעתה של ריקי, אשר ממשיכה את השפה השבורה והאסוציאטיבית שבין השינה ולערות, נודדת אל עבר מחש בות מיניות – בהווה ( בעקבות החוויה הפיזית של הקפיצה על הכדור ) , ובעבר, בהיותה ילדה על סף הנערות . בכך חושפת צאל את שני המרחבים שבהם והמיניות הנשית מודחקת ומו סתרת יותר מכל : הילדוּת, ווהאימהוּת . אך אטואט הזיכ רון של גילוי המיניות הנסתרת מן העין של "ריקי הקטנה", כפי שהיא מכנה אותה, הופכת ל...
אל הספר