פרק שישים: מבית הנשיא לסוניה ובחזרה

852 | פֶּרֶס, ביוגרפיה 3 את החוקים והאמנות . חתימתו על מסמך טעונה חתימת קיום מטעם הממשלה . פרס היה מודע לכל זאת . היה לו ברור כיצד פעלו הנשיאים שקדמו לו, והוא כמובן ידע את לשון החוק, במיוחד את הפירושים לה . ההתבטאות הנפוצה של הנשיא חיים ויצמן, שכביכול אמר, ש״הממחטה שלו היא המקום היחיד שלתוכו מרשה לו בן - 4 הייתה ידועה גם לו . ובכל זאת היה ברור, בוודאי לאחר נאום גוריון לתחוב את אפו״, ההכתרה שלו בכנסת, שהוא מתכוון ״לדחוף את אפו״ . * יום למוחרת בחירתו של פרס לנשיא הוא עלה לאחוזת הקבר של בן - גוריון . שם המתינו לו נרגשים ראשי יישובים בנגב וילדי בית הספר ״צין״ במדרשת שדה בוקר . כהרגלו הוא נאם ; נרגש מהמעמד . הינה, הוא עומד בתפקיד נשיא המדינה על קברו של מורו ורבו . ״האיש שלאור דרכו גדלתי ומאישיותו הושפעתי [ . . . ] מקור ההשראה 5 ומה אמר באותה הזדמנות מרגשת ? ״שני דברים אני מבקש מהצעירים במדינה שלי״ . שלנו . אחד, שייכנסו ומהר לחיים הפוליטיים [ . . . ] והדבר השני לבוא בהמוניהם לנגב . כאן בנגב נקים את המהדורה המשופרת של מדינת ישראל״ . הינה, פרס ראה עצמו לא רק תלמידו הנערץ של אבי היישוב אלא ממשי...  אל הספר