פרק ארבעים ושמונה : ״אני אנווט״ | 699 לצד פעילותו האינטנסיבית במשרד החוץ לא עזב פרס את הפוליטיקה הפנימית . ביקש לשמור על כוחו במפלגת העבודה . נפגש באופן קבוע עם חברי המפלגה . דאג שיימצאו במוקדי הכוח, ודחף את אנשי שלומו . עם זאת, ביקש שבמערכות היחסים הפנימיות לא יפגעו במרקם העדין של היחסים עם רבין, שעברו עליות ומורדות . אומנם נחישות 35 הייתה גדולה, שניהם לפתוח דף חדש ולשמור למראית עין לפחות על יחסים תקינים אך מדי פעם עלו בכל זאת המתחים ביניהם, וגיורא עיני נצרך להפעיל מחדש את כישוריו 3 המתיחות בלטה למשל בבחירות למשרת מזכיר מפלגת העבודה, הדיפלומטיים . שהתקיימו באוקטובר 992 . רבין תמך ביובל פרנקל, ופרס – בנסים זווילי . בחירתו של 3 כך היה גם בנושאים אחרים . מפעם האחרון העיבה לזמן מה על מערכת היחסים ביניהם . 38 עם זאת, היה נראה שנוצר לפעם עלה חשדו של רבין בכל הקשור לפעילותו של פרס . שיווי משקל ביחסיהם . הצרכים הפונקציונליים של משרותיהם, גילם המתקדם והידיעה הברורה שכישלונה של הממשלה ייזקף לחובתם, הובילו ליצירת מערכת יחסים שונה בתכלית מזאת שנוצרה בקדנציה הראשונה . פרס לא הפך באחת ליקירו של רבי...
אל הספר