פרק שלושים וארבעה: הסכם הביניים

526 | פֶּרֶס, ביוגרפיה ולכן אין טעם להיגרר ״להרפתקה נוספת״, כהגדרתו, דוגמת יביא לשלום של ממש״ ; זאת הסורית, ויש להשיב בשלילה מנומסת לדרישות המצריות והאמריקאיות ; שיצא חוצץ בישיבת ממשלה נגד אמירות יוניות של פנחס ספיר, יושב ראש הנהלת ״הסוכנות 6 שלגלוגו הבלתי היהודית״ בעת ההיא, שטען שיש להחזיר את הגדה המערבית לירדן ; משתמע לשתי פנים על ״הגל האופנתי״ של ״יוזמות מדיניות חדשות שאינן אלא 7 ״ [ אני מציע ] שהמשכיל בעת ההיא יידום״ – או בקיצור : נוסחאות מילוליות ישנות״ . כאשר היה ברור לו שהנשיא המצרי ידחה ״לא נפנה חלקים ניכרים בסיני בלי שלום״, דרישה זאת של פרס מכול וכול . עובדות אלה ואחרות הוכיחו עד כמה כמעט כל אמירה או פעילות שלו הייתה יכולה להתפרש כניצית בתפיסתה . לעומתו ראש הממשלה יצחק רבין היה משוכנע כי ״נוצר סיכוי להתקדם לעבר 9 יתרה מזאת, במשוואה שיצר והתווה מעל כל במה, הוא טען כי אם לא ייווצר השלום״ . 0 במילים אחרות : ״מן המצב הנוכחי במזרח תהליך שלום, ״מתקרבת סכנת מלחמה״ . לפיכך, התיכון מובילה הדרך או למלחמה נוספת או להתקדמות בשלבים אל השלום״ . מייד עם היכנסו לתפקידו, העביר ראש הממשלה באמצע...  אל הספר