פרק שלושים ושניים : מלחמת יום הכיפורים | 493 עבור פרס, שר התחבורה ב- 6 באוקטובר 97 פרצה מלחמת יום הכיפורים . והתקשורת, אחד השרים המשפיעים יותר בממשלת ישראל, המצוי ברזי הסודות העיקריים שלה, היא נפלה כרעם ביום בהיר, כמו עבור שאר הפוליטיקאים, מגולדה עד אותו יום היה פרס עסוק עד צוואר בעיקר ודיין ועד אחרון השרים וראשי הצבא . בענייני שני משרדיו . הוא אהב להתהדר על ״שלוש עשרה שעות פעלתניות ביום הגזים או לאו, הוא השקיע את שעותיו במשרדי התחבורה והתקשורת . עבודה אחד״ . הוא גם הרבה להתבטא בענייני סיעת רפ״י מתוך רצון לשמור על מעמדה ב״מערך״ ; פה ושם דיבר סרה על הראיס המצרי שאיננו מוכן לסגת מדרישותיו – נסיגת ישראל מכיבושיה במלחמת ששת הימים ; לפעמים נשמע מוטרד ממהלכים מדיניים אמריקאיים וסובייטיים ; ומעת לעת הפריח סיסמאות לפתרון המשבר המדיני, דוגמת 6 שלא היה ״הקמת פדרציה [ בין ישראל לגדה המערבית ] בנוסח הקונדומיניון הקנדי״, 7 בדבר אחד היה משוכנע : ״סאדאת לא יעשה להן קשר כלשהו למציאות האזורית . ולא יעז להתקיף את ישראל . אין פלא אפוא, שהדרך שבה את אותה שגיאה גדולה״, הפתיע הצבא המצרי את צה״ל, כבש את מוצב...
אל הספר