פרק עשרים ושמונה: ימים טובים יותר

450 | פֶּרֶס, ביוגרפיה העובדה שהיינו מחוץ לשלטון פקחה את עינינו לראות . הלהט לתמורה מתחזק בשדה הפתוח״ . והינה, לפתע קם האיחוד . רפ״י בהנהגת מזכירה הכללי הפכה שוב לחלק אינטגרלי לא פחות . אף שמדי ממפלגת השלטון . פרס כבר כונה ״אדריכל של פרוק רפ״י״ . פעם השמיע אמירות אחרות . למשל : כאשר התבקש לעבור לספסלי הקואליציה ולעזוב פיזית את מושבו ליד בן-גוריון, אמר בנחרצות : ״בשום אופן לא נעזוב את בן- 6 אך בד בבד היה ברור כי גוריון לבדו . ׳הזקן׳ עודנו הראשון בינינו – ומקומנו סביבו״ . הפרדה ממנו הייתה ברורה וחד-משמעית . ״אווירה אידילית שררה בישיבה הראשונה של מזכירות ׳מפלגת העבודה׳״, תיאר הכתב לעניינים פוליטיים של העיתון הנפוץ במדינה . ״ [ בישיבה ] נבחרו גולדה מאיר למזכ״לית מפלגת העבודה, ושמעון פרס 7 ״האווירה בישיבת ואברהם גיבלבר [ איש ״אחדות העבודה״ ] למזכירים תחתיה״ . היסוד הייתה אידילית . הכול ניבאו למפלגה החדשה [ ללא בן-גוריון ] גדולות ונצורות . אין פלא אפוא שאחד הביוגרפים של פרס תיאר אותו כ״עוף החול״, אותה ציפור אש קדושה במיתולוגיה המצרית, שעל פיה עוף החול מת בשרפה וקם לתחייה באופן 9 הרים ראשו מת...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן