210 דדה קורקוט לצעוק ולסוסי הקזיליק שלי לצהול . בנותי, דמויות האווזים, וכלותי נמצאות במצוקה . בוא ותראה איזו צרה נחתה על ראשי המסכן' . הוא מבקש ממך למהר ולבוא . " "קִִילְבָּש," אמר אוּרוּז קוֹגָ'ה, "בכל פעם ששבטי אוֹאז הפנימיים נאספו יחד עם שבטי אוֹאז החיצוניים, אפשר לנו קָזָן לבזוז את אוהליו . מה חטאנו שלא הוזמנו הפעם ? הוא שוכח אותנו כשמדובר בביזת אוהליו, אבל נזכר בנו כשהוא זקוק לעזרה . הודע לו שמעתה והלאה אנחנו אויביו ! " על כך השיב לו קִִילְבָּש במילים האלה : "הוֹ נָבָל שֶׁכְּמוֹתְךָ, בֶּן בְּלִִי בֹּשֶׁת ! חָאן קָזַן מִִמְּקוֹמוֹ הוּא צִִוָּה לְהָבִִיא אֹהָלִִים נִִשָּׂאִִים, לְהַצִִּיב עַל גַּבֵּי הַר אָלָה . נֶאֶסְפוּ מִִסְּבִִיבוֹ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְשִִׁשִִּׁים גִִּבּוֹרִִים . מַנְהִִיגֵי הַשְּׁבָטִִים הֵם עָלֶיךָ חָשְׁבוּ עֵת אָכְלוּ וְשָׁתוּ הֵם . לֹא הֻתְקַפְנוּ עֲדַיִִן בִִּידֵי הָאוֹיֵב . לֹא פְּקָדָנוּ כָּל רַע . אֲנִִי בָּאתִִי לְכָאן רַק לִִלְמֹד עַל טִִיבְךָ אִִם חֲבֵר לוֹ הִִנְּךָ אוֹ אוֹיֵב . הִִתְבָּרֵר לִִי עַתָּה כִִּי הָפַכְתָּ אוֹיֵב לְקָזַן . " הוא קם ממקומו והל...
אל הספר