אגדה שלישית: סיפורו של בָּמְסִי בֶּיְרֵק בנו של בֵּי בּוּר

60 דדה קורקוט אללה הכל - יכול ישלח לי בת . " נסיכי אוֹאז החזקים נשאו אזי כפיים ושבו ונשאו תפילה : "מי ייתן ואללה המבורך יעניק לך בת . " או אז אמר בֵּי בִִּיחֵן : "נסיכים, אתם עדי, אם ייתן לי אללה בת, אארס אותה לבנו של בֵּי בּוּר עוד בהיותם בעריסה . ואכן בבוא היום העניק אללה המבורך בן לבֵּי בּוּר ובת לבֵּי בִִּיחֵן . ושהגיעה השמועה על כך לנסיכי אוֹאז נמלאו הם שמחה והכרת תודה . בֵּי בּוּר בֵּי ציווה על סוחריו לבוא אליו וכה אמר להם : "הו, סוחרים, אללה הכל - יכול העניק לי בן, לכו לארץ רוּם והביאו בשובכם מתנות נאות לבני עוד בטרם יגיע לגיל בגרות . " הסוחרים יצאו למסעם הארוך ונסעו ללא הפוגה במשך ימים ולילות רבים . הם הגיעו לבסוף לעיר איסטנבול, ושם רכשו מתנות יפות, נדירות ורבות ערך עבור בנו של בֵּי בּוּר . הם קנו סייח - ים אפור, קשת מתוחה מסוג מעולה ואלה נהדרת בת שישה מפרקים . אחר כך עשו הם הכנות למסעם חזרה הביתה . בנו של בֵּי בּוּר גדל והגיע לגיל חמש, ואחר כך גם לעשר, ולא חלפו שנים מרובות והוא היה לצעיר יפה תואר בן חמש עשרה, נועז כמו ציפור החַלְקַרָה האפורה [ הכוונה כנראה לעיט שחור ] . טרם הי...  אל הספר
מינרוה