פרק ו. ראשית האוניברסיטה הפתוחה: תקוות לאומיות לצד פוליטיקה מעמדית

272 ה נ תי ב ה ח ס וּם הסוקר את אלה המגיעים אל הדרגות הגבוהות של החינוך בישראל, תוך ניתוח הרקע התרבותי שלהם, יעמוד מיד על העניין החשוב ביותר העומד בפני מערכת החינוך : כיצד לכוונהּ באופן ששיעור גבוה יותר של ישראלים שמוצאם מארצות אפריקה, מהמזרח התיכון ואסיה יסיימו את לימודיהם בהצלחה . הפער בין ההישגים הלימודיים של יוצאי ארצות אירופה ובניהם מכאן, לבין יוצאי ארצות המזרח והערבים מכאן גדול כל כך, עד שיכול אדם לטעון, כי מוסדות החינוך הקיימים בישראל נועדו, כביכול, לסכל את סיכוייהּ 3 של מחצית האוכלוסייה . ברור היה לעוסקים בסוגיות אלה של נגישות אקדמית של מזרחים, במיוחד לפוליטיקאים שעמדו בראש מערכת החינוך, כי נדרש שינוי דחוף מאחר שבין הפרמטרים שבהם נבחן הנושא היו נכונות הדור השני של המזרחים להתמיד בתמיכה בממשלות בהנהגת תנועת העבודה והתארגנות מחאה 4 מזרחית אלימה . ברקע הדברים נכחה הקביעה כי לאחר עשור של פעילות מיזם המכינות הקדם-אקדמיות במימון משרד החינוך ותפעול האוניברסיטאות, שנועד לקדם מזרחים לאוניברסיטאות הרגילות, נחל כישלון חרוץ . כזכור, דו“ח פנימי שהגיש פנחס בלומנטל, מנהל המחלקה למכינות קדם-אק...  אל הספר
כרמל