110 ה נ תי ב ה ח ס וּם להשכלה גבוהה שקבע : “מוסד להשכלה גבוהה לא יקבל תלמידים אלא על 3 יסוד תעודת בגרות ישראלית או תעודה שוות ערך“ . חוקרים בישראל שתיארו את היחסים החברתיים והכלכליים בשנות השבעים קבעו שהשכלה אקדמית אינה רק הכנה הכרחית למקצועות בעלי יוקרה שדורשים פיקוח על תהליכי תכנון ועיצוב הסביבה החברתית והפיזית, אלא היא משמשת קרש קפיצה לעמדות חשובות בכל תחומי החיים האחרים . אומנם הכישורים האישיים מכריעים בהשגת עמדת מנהיגות או השפעה ציבורית, אולם המידע הנרכש בלימודים אקדמיים ובניסיון נעשים חשובים, ואף הכרחיים, בחיים הציבוריים והפוליטיים . בשנות השבעים נמצא שהפערים בתחום הנגישות להשכלה גבוהה של המזרחים לא הצטמצמו אלא התרחבו . פני גינור מציינת שבדור השני של המזרחים, ב- 1980 , היה חלקם של המזרחים בעלי 16 שנות לימוד ויותר קטן אפילו מאשר בדור הראשון — % 2 לעומת % 8 . 2 . כמו כן, נמצא בשנת 1981 שכ- % 42 מהילדים לאב יליד אירופה- אמריקה למדו בהשכלה על-תיכונית לעומת כ- % 12 מהילדים לאב יליד אסיה 4 או אפריקה, כאשר בשנת 1961 נתונים אלו עמדו על % 20 לעומת % 5 . פערים אלה בהשכלה גבוהה השליכו על המ...
אל הספר