האופציה התנ"כית בתחיית השפה העברית

120 ת נ " ך ו ל א ו מ י ו ת ב ע י ד ן ה מ ו ד ר נ י : ו י ק ד ו שג , וכן כמה מדיוני האקדמיה 1890 - 1953 העברית, שפעל בירושלים בשנים הלשון שעסקו בנושאים אלו . המחקר מראה כי 1953 - 1993 ללשון העברית בין השנים למרות העריצות של העברית התנ"כית בכל דיון על השפה, תחיית השפה ייתה והכוונתה כללו מגוון רחב של קולות, שהשאיפה להחייאת שפת התנ"ך ה רק קול אחד מתוכם . בצד האמונה בדבר תחייתה של שפת התנ"ך, רבים יקה מתמדת במעמדו של התקן ממתכנני השפה העברית התרשמו כי יש שח התנ"כי, ושחיקה זו אין מקורה בהכרח בדיבור היומיומי של דוברי העברית, אלא לשוניתנכונותם של קובעי המדיניות ה- דווקא בפעולות תכנון מכוונות ובאי להיצמד באמת ובתמים לתקן של לשון התנ"ך . התנ"כית והעברית של ימינו העברית להבין את השיח על העברית התנ"כית ללא החלוקה ההיסטורית המקובלת קשה של העברית לרבדים היסטוריים, המקובלת במילונים ובספרי עיון רבים . החטיבות המרכזיות של חלוקה זאת הן העברית התנ"כית, לשון חז"ל, לשון ימי ת חנוהביניים והעברית החדשה . חלוקה סכמטית זו מועילה אולי לזיהוי ת עיקריות בתולדות השפה, אך היא חוטאת פעמיים למורכבותה של ההתפתחות הלשו...  אל הספר