עמנואל שיבר 284 מבוא תנועת העלייה של תלמידי הגאון מווילנה נמשכה תקופה ארוכה יחסית — מ- 1808 עד 2 אותם עולים 1 בשנים הראשונות התיישבו העולים, שהחליטו להיקרא פרושים, בצפת . 1840 . 3 קומץ קטן של העולים, ראו בעצמם את מנחילי תורתו של הגאון מווילנה בארץ ישראל . בהנהגתו של רבי מנחם מנדל משקלוב, עבר לגור בירושלים עוד ב- 1814 , ובעקבות רעידת האדמה שכילתה כמעט לחלוטין את צפת בינואר 1837 עבר הרוב המוחלט של הפרושים 4 בשנות הארבעים של המאה ה- 19 החלה קהילת תלמידי הגר”א בירושלים לירושלים . להתמסד, בין השאר בזכות הסיוע של ועד ׳רוזני וילנה׳ ושל ארגון הפקידים והאמרכלים 5 בשנת 1840 שלחו רוזני וילנה לארץ את הרב משה ריבלין משקלוב כדי של אמסטרדם . 6 עלה אִתו גם רב צעיר — שמואל סלנט, חתן הרב זונדל להנהיג את הקהילה המאוחדת . סלנט, שהיה מבכירי תלמידי הרב חיים מוולוז׳ין, גדול תלמידי הגר”א . עם פטירתו של הרב משה ריבלין ב- 1845 הנהיגו הרב שמואל סלנט והרב ישעיהו ברדקי, חתנו של רבי ישראל 7 משקלוב, את קהילת הפרושים . 1 לסקירה מקיפה של ההיסטוריוגרפיה של עליית תלמידי הגר״א ראו : יעקב ברנאי, היסטוריוגרפיה ולאומיות : מ...
אל הספר