אסירים ביטחוניים יהודים בראשית ימי המדינה: אסירי מחתרת מלכות ישראל כמקרה מבחן לאתגר הריבונות

איציק פס 202 מאורעות הימים הללו והתנהגותם הכללית של אסירי המחתרת, מראה שהעובדה שבית המשפט קבע להם יחס מיוחד ושגם אנחנו מראים להם רצון להתחשבות מקסימלית — גורמת כנראה לאנשים אלה לאי-הבנה בנוגע לצורה שעליהם להתנהג כלפי הקצינים, הסמלים והסוהרים המטפלים בהם . יש לדעתי צורך להעמיד אותם במקומם ולהסביר להם שעליהם להסתגל לעובדה שהשמירה עליהם, הסדר והמשמעת ו [ ה ] ביטחון בבתי-הסוהר נתונה לידי קציני השרות ועובדיו האחרים ושמתפקידי האסירים — יהיו אלה אשר יהיו — להישמע להוראותיהם החוקיות הניתנות מתוך מילוי תפקידם 1 שהחוק הטיל עליהם . מהם האתגרים שהציבו אסירי מחתרת מלכות ישראל בפני גורמי החוק והביטחון, באילו כלים השתמשו הרשויות בהתמודדות עִמם ומה אפשר ללמוד מכך על המורכבות בטיפול בטרור פנימי בשנות בינוי המדינה ? מאז הקמת המדינה התמודד השלטון עם ניסיונות לערער על הלגיטימיות שלו ולכרסם במעמדו . עם האחראים לכך נמנו גורמים שלא בחלו בשימוש באלימות ואף בטרור וקראו תיגר על הממסד הפוליטי, הביטחוני והמשפטי שנים ארוכות . ׳בשנתה השישית של המדינה עדיין מהלך בארץ אויבה הגדול של כל מדינה ריבונית : הטרור הפנימי’, ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב