מני פרידמן 164 מבוא במאמר אעסוק בהשפעת הרכוש הנטוש שתפסה ישראל במלחמת 1948 בעיר הערבית 1 רמלה, על כינונו ועיצובו של מרחב המגורים ברמלה הישראלית . את האימפריאלית ההשפעה הזאת אבחן מנקודת המבט של ההיסטוריה החברתית, הפוליטית והתרבותית של רמלה ואתמקד בתהליכי האכלוס, התכנון והבנייה מחדש של עיר רב-שכבתית על דרך ירושלים – תל אביב, שנועדה להיכלל בתחומי המדינה הערבית בתכנית החלוקה משנת 1947 וחיו בה כ- 20,000 תושבים ( מוסלמים ונוצרים ) עד כניעתה לצה”ל ב- 12 ביולי 1948 . ימים אחדים אחרי כן נותרו בעיר 960 איש ואישה, ואלה רוכזו בסכִּנאת אל-ג’מאל ( ראו 2 מפה 2 להלן ) בעיר העתיקה . המתחם שגודר מכוּנה מאז ועד היום ׳הגטו’ . רמלה הריקה מתושביה הייתה נתונה לממשל צבאי . הרכוש הרב שהותירו אחריהם תושבי העיר הערבים היה ל’רכוש נטוש’ . חלק ניכר מהמיטלטלין נבזז בימים הראשונים, והשאר — עם כלל המקרקעין בעיר — נמסר לניהולו ולשמירתו של האפוטרופוס על הרכוש 3 דב שפריר, שמונה על ידי שר האוצר אליעזר קפלן יומיים לאחר שנכבשה הערבי הנטוש, העיר . התמונות, העדויות ואפילו רשימות המצאי שערכו פקידי האפוטרופוס מלמדות כי הרכוש הנט...
אל הספר