עדויות מאוחרות כמקור היסטורי: עדויות בוועדות החקירה לפרשת ילדי תימן שנעלמו כמקרה מבחן

אבי פיקאר 114 1 מסעירה את החברה הישראלית שנים רבות ; היא פרשת היעלמות ילדי תימן ואחרים נידונה בשלוש ועדות חקירה וכן הוקמה לנושא ועדה מיוחדת של הכנסת . ועדות החקירה השונות מצאו כי בנוגע ליותר מ- 90 אחוזים מהילדים אשר בגינם הוגשו תלונות אותרו מסמכים שמעידים על הטיפול בהם, על פטירתם ועל קבורתם . בנוגע למעטים מהילדים 2 לא אותר העלומים ( 7 אחוזים בערך ) לא אותרו מסמכים, אולם למעט שלוש ילדות, מעולם ילד שהוריו התלוננו לאחת הוועדות על היעלמותו ונמצא כי משפחה אחרת אימצה אותו . במאמר זה אינני מתמקד בשאלות מה קרה לילדים אשר התלוננו בעניינם ואם הייתה חטיפה ממוסדת, שהעסיקו את הוועדות . מסקנות ועדות החקירה ודרכי חקירתן נגישות או להאמין למשפחות — אבל מה קורה כשהמשפחות סותרות את עצמן’, 2018 . 7 . ,17 . https : / / tinyurl com / 2 fjemb8 v ( אוחזר ב- 2025 . 3 . 19 ) . עוד לפניו טען דב לויטן, שליווה את הפרשה יותר משלושים שנה, כי ניכרים שינויים בעדויות במשך השנים . המחקר בוצע בעזרת תלמידי בסמינר 'פולמוסים עכשויים על בעיות היסטוריות — פרשת ילדי תימן כדוגמה', שהתקיים במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה בא...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב