כיבוש ולא הבטחה: הלאומיות בעיני יחזקאל קויפמן וסוגיית דַַמות עם ישראל

גילי קוגלר 10 לטריטוריה חלופית, חשף את המחויבות העמוקה לציון, דווקא בקרב הציונים החילונים . הבהלה וההתנגדות הנחרצת של הנציגים לאפשרות להחליף את ציון במקום אחר העידו על אחיזתם במיתוס המקראי ועל תפיסת הארץ כמקום הבלעדי להגשמת הלאומיות 1 השאיפה לריבונות על ארץ ישראל ולהתיישבות בה נחשבה אפיק הגשמה היהודית . של מיתוס הגאולה שליווה את העם היהודי זה דורות, כהמשכיות של ההיסטוריה מימי המקרא . את השניות הזאת, ואולי הפרדוקס, בצביונה של תנועת הציונות החילונית אפשר לנסח בעזרת הכותרת המוצלחת של מאמרו של אמנון רז-קרקוצקין מ- 2005 : 'אין אלוהים, 2 אבל הוא הבטיח לנו את הארץ' . יחזקאל קויפמן ( 1889 – 1963 ) , אינטלקטואל, היסטוריון וחוקר מקרא, חי כמעט מחצית חייו, מסוף שנות העשרים של המאה ה- 20 , בפלשתינה-א"י ושילב את עבודתו בחקר המקרא וההיסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה עם הגות ציונית שעסקה בתכלית הלאומיות היהודית ובתפקידיה עבור המשך קיום העם . במחקריו בנושא ההיסטוריה העתיקה של עם ישראל לצד עיסוקו במחשבה הציונית המודרנית קויפמן בחן בביקורתיות את הנחות המחשבה הציונית בנוגע ליחס בין הדת היהודית ללאום, והציע ...  אל הספר