כיבוש ולא הבטחה: הלאומיות בעיני יחזקאל קויפמן וסוגיית דַַמות עם ישראל

גילי קוגלר 10 לטריטוריה חלופית, חשף את המחויבות העמוקה לציון, דווקא בקרב הציונים החילונים . הבהלה וההתנגדות הנחרצת של הנציגים לאפשרות להחליף את ציון במקום אחר העידו על אחיזתם במיתוס המקראי ועל תפיסת הארץ כמקום הבלעדי להגשמת הלאומיות 1 השאיפה לריבונות על ארץ ישראל ולהתיישבות בה נחשבה אפיק הגשמה היהודית . של מיתוס הגאולה שליווה את העם היהודי זה דורות, כהמשכיות של ההיסטוריה מימי המקרא . את השניות הזאת, ואולי הפרדוקס, בצביונה של תנועת הציונות החילונית אפשר לנסח בעזרת הכותרת המוצלחת של מאמרו של אמנון רז-קרקוצקין מ- 2005 : 'אין אלוהים, 2 אבל הוא הבטיח לנו את הארץ' . יחזקאל קויפמן ( 1889 – 1963 ) , אינטלקטואל, היסטוריון וחוקר מקרא, חי כמעט מחצית חייו, מסוף שנות העשרים של המאה ה- 20 , בפלשתינה-א"י ושילב את עבודתו בחקר המקרא וההיסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה עם הגות ציונית שעסקה בתכלית הלאומיות היהודית ובתפקידיה עבור המשך קיום העם . במחקריו בנושא ההיסטוריה העתיקה של עם ישראל לצד עיסוקו במחשבה הציונית המודרנית קויפמן בחן בביקורתיות את הנחות המחשבה הציונית בנוגע ליחס בין הדת היהודית ללאום, והציע ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב