98 אמית אביגור-אשל הריבית הוא שריבית נמוכה הופכת את הכסף לזול יותר וכך מעודדת פעילות כלכלית . זול יותר לקחת הלוואה ולכן קל יותר להשקיע בעסק, לפתוח עסק חדש או לקנות מוצרים חדשים, גם אם אין לנו את כל הסכום . כל אלה צפויים לתרום לצמיחה, ולמעשה מרחיבים את המשק . לכן מדיניות של ריבית נמוכה נקראת מדיניות מרחיבה . הקושי של הבנקים המרכזיים היה שגם אחרי הפעלת המדיניות המרחיבה, קצב הצמיחה לא התאושש כפי שרצו . למרות שכסף זול יוצר לכאורה תנאים טובים ללוות, להשקיע ולייצר, חברות עסקיות עשו זאת מעט, בטח לא בהיקף שאנשי הבנקים המרכזיים היו מצפים, אולי חוץ מבתחום של טכנולוגיות המידע . ההסבר הרווח למצב הזה בקרב ראשי הבנקים היה שאומנם בטווח הקצר הכסף זול אבל המשקיעים והיצרנים חוששים שבעוד כמה שנים, כשהמשק יתאושש, האינפלציה תתחיל לעלות ואז הבנק המרכזי יעלה גם את הריבית . כשהריבית תעלה, הם יצטרכו לשלם ביוקר על הלוואות שהם לוקחים עכשיו . הם לא עושים פשוט כי הציפיות שלהם מעט פסימיות . התגובה של בנקים מרכזיים רבים הייתה הפעלה של מה שהם כינו אמצעים לא שגרתיים . אחד האמצעים האלה נקרא הכוונה לגבי העתיד . כמו שראי...
אל הספר