32 אמית אביגור-אשל זכה, בחיבה כלשהי, לכינוי האדם המרתיח . לא הייתה לו סבלנות לנטייה הרווחת לבקר את המוטיבציות של הדובר במקום את דבריו בעת ויכוח . הוא טען שקל יותר להעביר ביקורת כזאת מלהתמודד עם הטיעונים עצמם . למרות זאת, הוא בעצמו לא היה חף מנטיות כאלה . בשנות ה- ,70 למשל, הוא התווכח עם חוקר שהיה בשבילו כמו אב בנוגע לאפשרות שהמדינה תפקח על מחירים של מוצרים שונים . פרידמן טען שאותו חוקר שינה את דעתו מהתנגדות לפיקוח לתמיכה בו כי החליף תפקיד בממשל ארה"ב - "העמדה שלך משתנה לפי המקום שבו אתה יושב" . דוגמה נוספת התרחשה לאחר מאסרו של חבר האגודה האמריקנית לכלכלה יורגוס פפנדראו, ראש ממשלת יוון לשעבר, על ידי אנשי צבא שביצעו הפיכה ביוון . פרידמן, שהיה אז נשיא האגודה, פרסם הודעת גינוי מטעמה על המאסר, אבל רק לאחר התלבטות . בכל זאת, פפנדראו, הפוליטיקאי הסוציאליסט, ייצג דברים שהיו רחוקים שנות אור מתפיסותיו בנושאי כלכלה . לפי פרידמן, השוק הוא מסגרת לחליפין מרצון בין אדם אחד לאחר . אדם ייכנס לעסקת חליפין אם הוא מניח שהעסקה פועלת לטובתו . איך הוא יודע מה טוב לו ? יש לו אינטרס עצמי . בספרו החופש לבחור פר...
אל הספר