פרק שביעי: על טראומה, פגיעוּת וכוחו של הרוך החיפוש המתמיד כיצד להיות אדם

רכות מברזל 152 לזולת, מוקדה של ההתייצבות הוא היחס שבין האדם לבין זולתו, יחיד או חברה" . התייצבות משמעה נטילת אחריות שהיא "תביעה פנימית של האדם המחייבת אותו לפעול . אחריות לפעולה משמעה שבכל מקום שאני יכול לפעול אני חייב לפעול" ( שם, עמ' 64 ) . התייצבות זו אינה מותנית בהדדיות, כי המתייצבים למען הזולת "אינם עושים זאת מתוך ההנחה כי הכול חייבים לעשות זאת, אלא מפני שהם עושים זאת" ( שם, עמ' 68 - 67 ) . עוד הוא מוסיף : "התייצבות היא תמיד התייצבות לנוכח סבל, והיא אישור של ראשוניותו : יש סבל שבני אדם מתנסים בו והמתייצב נענה לו, מאשר את קיומו . [ . . . ] ההתייצבות לנוכח הסבל מתגלמת בנכונות להיות שותף לו, בהתגייסות לפעולה, ולא בהפיכת הסבל למושא לרפלקסיה תאורטית כלשהי . " ( שם, עמ' 70 ) . אם כן, מעשה ההתייצבות מגולם, על פי, הבנתי באותה תנועה פנימית של היענות לקריאתו של הזולת . זהו סוג ההתייצבות הנדרש כאשר כלו כל סדרי עולם . הטראומתיות מותירה סימן שאלה חד וחותך מעל התהייה כיצד תשוב הנפש להאמין שהקיום בעולם הזה עודנו אפשרי . התשובה עשויה להגיע מטעם אותו פועל סולידרי המתייצב כסַמָּן של האנושיות שטרם פ...  אל הספר