פרק חמישי : בבואת השואה בשבעה באוקטובר 117 אז, קודם כל, אפרופו 'מיטב הבנתך', אני אשמח מאוד שתציגי את עצמך, מי את . וגם אם את רוצה, את העניין האישי שלך בנושא השואה — האם יש לך גם זיקה אישית, לעניין השואה . כן . אבל אני רוצה לסייג ולשים במסגרות . קוראים לי חנה יבלונקה, ואני פרופסור להיסטוריה . את רוב חיי המקצועיים ביליתי באוניברסיטת בן גוריון . בביוגרפיה האישית שלי יש חלק ראשון, שהוא החלק של הילדות עד כיתה ו' שבו חייתי ברחוב טרומפלדור בתל אביב . מאותה תקופה ואילך, נערותי וסוף ילדותי עברו עליי בבאר שבע . באר שבע הייתה עיר נהדרת והייתה שם ילדות נפלאה, ומערכת חינוך פנומנלית . זה מאד מרגש לשמוע על החוויה שלך כילדה בבאר שבע, שלמדה שם ומתייחסת בהערכה למערכת החינוך . מערכת חינוך פנומנלית . לא הרגשנו פריפריה . הוריי שהם שורדי שואה, מקורם בצ'כוסלובקיה שבין שתי מלחמות עולם, והם אחת הקבוצות היחידות מקרב העולים שבין שתי מלחמות עולם חיו בדמוקרטיה נאורה, של מסריק . אני מניחה שזה השפיע עליהם כמו שזה השפיע על היכולת של דור שלם של יהודים צעירים לעשות קפיצת דרך חברתית . הם הרגישו שהכול פתוח בפניהם וכיהודי...
אל הספר