ז נ ה ר ע י ל ה ה 166 ח מכווץ המפעיל לחץ אדיר מהצדויתה של כיהתחושה שלי ה הפנימי של עורה אל עבר שכבות פנימיות של עצמי . דיה,ח המכווץ כמפעיל לחץ מתוך שולצד זאת, הרגשתי את הכ רף אותם החוצה, יוצר גלי לחץ קעורים, המותירים מאחוריהםגו חללים קעורים, יוצרים חללים בפנימיות שלה בעודם שואטים אל עצמי אל נקודת היעלמות . היא חששה- תוך העצמי, נושאים חומרי חודרים ) ואכן,בתור מזינים אלא בתורמהאימפקט של שדיה, לא רק נה ? ( . ירה מזי האם הזנה אינה חודרת, וחד דעתי מוסחת, ואני מדמיין את הפחד שלה מפני פטמותיה נגד החזה שלי, לוחצות אל תוכי, דרך החזה שלי, עמוק יותר, עמוק יותר, אל תוך לבי, נפשי, היכן שהן יכולות למצוא ולהאכיל את הישות אבין כמהאחר כך שלי, את עצם מהותי, ולשאוב הזנה, כמו דבורה . מהלה לתת דברועליה להרגיש שהיא יכ, שהיהאמיתי זה היה מה ממישהו,למישהו, לעולם, בכל מאודה, ושהיא יכולה לקבל דבר מהעולם, בכל הווייתה . מבריקה ויפה . היופי והברק שלה צרבו – יתה חודרתי אכן, פֶּני ה בו ראיתיש אותי, קרעו אותי, ניקבו אותי . הרגשתי את הברק מהרגע פעלותם של המרצים שלה מעבודותיה,ע על התאשמאחרי כןאותה . לים . יבו היא עושה שי...
אל הספר