חברתיים, אך דבר זה נכון בתנאים מסוימים בלבד בחברות הנתונות במעבר, בשלב פרהקולקטיביסטי . ואנחנו, לצערי הרב, לא נמצאים בשלב כזה, לא בתנועה הקיבוצית, לא בישראל ולא בעולם המערבי כולו . לכן, זה מחייב יותר מאשר "שלושה חכמים" שהוזמנו לכאן להרצות והם יציעו רצפטים . אבל אני מסכים בהחלט, שהמצב של אש"פ בכלל ושל האינתיפאדה בפרט, הוא מין מצב פרהמהפכני, ועל אפם וחמתם של כל הלאומנים התנועה הזאת תניב חברה חדשה . אילו עשינו ניתוח אמיתי של הסיטואציה הזאת, היינו מבינים כי במקלות וברובים לא תהיה לזה תקנה . ולדעתי, תפקידך לכתוב על החוויה הזאת מפני שהיא חשובה ביותר לגבי הסיטואציה הפוליטית הישראלית . לא בהקשר של נעורים בישראל, או של התנועה הקבוצית, אלא לגבי הסיטואציה הפוליטית שלנו . קשר לחברת העתיד . לעניות דעתי מעט מאוד . אין דימוי של חברת עתיד ולכן אין קשר בין חיי נעורים ) ולא חשוב באיזו מסגרת של סוציאליזציה ( לבין איזה שהוא דימוי של חברת עתיד . בהכללה אני אומר, כי בהיעדר מצוקות של נוער, נוער כפי שדיברתי בו היום ) בעולם צפוני, או כעולם דמוקרטי, לדרכך ( , נוער אינו מחפש שינוי ולכן גם אינו ניזון מאיד...
אל הספר