כולם מוכרחים לחפש בכיוון אחד : מה יכולה להיות האידיאה הגואלת בימינו, המלכדת, בעלת תוקף מוסרי להילחם עם העולם ? יואל רויזמן : הצגתם כאן תמונה שבחברות הדמוקרטיות וגם אצלנו, הנוער החילוני, עכשיו, משתחרר ממטענו האידיאולוגי וגם מבולבל מבחינת זהותו, בו בזמן שהנוער הדתי, או הנוער הימני הקיצוני, לכאורה הוא גם אידיאולוגי וגם אינו מחפש את זהותו . בכל אופן ככה הוא מצהיר . הוא גם מוכן להגשים את האידיאלים שלו, גם בדרך האלימות . הוא מוכן להילחם בדרכים רבות . וזאת בזמן שהנוער החילוני, ואולי גם החברה החילונית, השתחררו מעניין זה, ובזים לכל אידיאולוגיה . יש גם תיאוריות שהאידיאולוגיות מתו בכלל . יעקב שמיר ) מלכיה, יד טבנקין ( : אני שואל, איזה מסר עולה מכל הדברים ששמענו ? מסקנות שלושת ההרצאות הן די פסימיות . אסתמך רק על התזה הראשונה של פרופ' אדלר : החברה, כלומר המבוגרים, מטפחים את הנוער ) בהכללה גסה מאוד ( כדי לכבוש את המחר . ואני אנסה להגיד, שבדרך כלל מי שמטפח את הנוער זו האופוזיציה החברתית, זו שרוצה במחר יותר טוב, לפי הערכים של היום . הם רוצים לכבוש את המחר . מכל שלושת ההרצאות, ואינני מערער על אף אחת מה...
אל הספר