פרופ' חיים אדלר (האוניברסיטה העברית ירושלים): התפתחות הגישה לגיל הנעורים במחשבה הסוציולוגית

לכך יש להוסיף גורם שני : ככל שחברה היא בעלת אוריינטציה ומערכת ערכים קולקטיביסטית יותר, כך יזדקקו בני נוער למנגנוני תיווך בינם לבין המשפחה . כל משפחה, בכל סדר חברתי, מטבע הדברים היא בעלת נטיות אינדיבידואליסטיות . רק הורים בלתי­נורמליים אינם דואגים ומקווים שלילד שלהם יהיה טוב, שיהיה מאושר ויצליח בחיים . אמנם אלה דברים שאינם מנוגדים לקולקטיביזם, אלא שאין הם עומדים בדרגת חשיבות עליונה בחברה כזאת . סדר עדיפות קולקטיביסטי אומר, בעצם, שהיחיד ירתום את סגולותיו המיוחדות לעגלת טובת הכלל, והיא הקודמת . מטבע הדברים, בחברות עם ערכים כאלה צפוי ניגוד בין התפתחותם של הצעירים בתוך המשפחה לבין המצופה מהם חברתית, כשהם יהיו מבוגרים . תנועת הנוער פעלה במכניזם אידיאלי לתיווך כזה, ביחוד מאז המהפכה התעשייתית, ובאופן בולט ומיוחד בחברות שהיו במעבר לקראת קולקטיביזם . אני משתית איפה את התזה שלי על כך, שחברת המבוגרים היא המנווטת והמובילה . כשהיינו מספרים לחניכינו, שתנועת הנוער היא תופעה של נוער הקם על רגליו ומורד במבוגרים, זה הושתת על המקרה האחד יוצא הדופן ­ של תנועת הנוער החלוצית . בגולה, שחניכיה אמנם קמו ויצרו מ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית