לנסיגה ישראלית מוגבלת מהתעלה לבין ההצעה החדשה . קשה להניח שיארינג לא עקב אחר המתפרסם בעיתונות הישראלית, או הכללית, לא שמע כי לפני חודשים אחדים השליך שר הבטחון הישראלי, משה דיין, לחלל העולם רעיון בדבר פתיחת תעלת סואץ, כאמצעי להפגת המתיחות ולביצור הפסקתהאש . הדמיון לכאורה בין רעיון זה 12 ליוזמת סאדאת צריך היה לעורר ענין רב אצלו, משום שהיה זה יוצאדופן לגבי מצרים לאמץ רעיון ישראלי, אפילו אם בתוך כך היא משנה אותו שינוי ניכר . מנקודתראותו של סאדאת לא היה, כמובן, אסון בכך אם התעלם יארינג מ"יוזמתו החדשה" . הנשיא המצרי יכול היה להתנחם בעובדה שהתזכיר של יארינג מכיל, לראשונה, הזדהות עפו כל התביעות המצריות, דהיינו מאמץ את הפירוש המצרי של הרולטה 242 . ממשלת מצרים ידעה, ללא ספק, על ההבהרות שמסר יארינג לישראל בענין שארם אשייח' ובענין עזה . ממשלת מצרים אשר ידעה בוודאי, כי בעבר לא סבר יארינג כי כוונת 242 היתה לכפות על ישראל נסיגה לקווי יוני ,1967 שמחה על התפנית המוחלטת שחלה בעמדתו . 13 הסיפוק שגרם תזכיר יארינג למצרים המריצם להקדים את ישראל בתשובתם . באיגרת מ 15 בפברואר 1971 הביעה קהיר נכונות לתת...
אל הספר