פרולוג

להתיישבות בנחלה בכפר­סבא . חנה אחותה נשארה ביפו לעבוד כצלמת אצל אברהם סוסקין . מאחר שלא נמצאה די עבודה לכולם חזרו הבנים לפתח­תקוה, ומרים נותרה עם סבה וסבתה לעזור בבישול ואפייה בבית האוכל שהקימו בכפר­סבא . לקוחות המסעדה היו פועלי הקטיף במטעי המושבה, אך בקיץ, משנסתיים הקטיף עזבו הפועלים וחזרו לפתח­תקוה והמסעדה נסגרה . עקב פרוץ מלחמת הבלקן בשנת 1912 התעכבו הכספים שהיו אמורים להגיע מרוסיה, והסב והסבתא נותרו ללא פרוטה . מרים, שעבדה באופן עצמאי, תמכה בהם במעט הפרוטות שהרוויחה . לאחר סיום המלחמה שבו הסבא והסבתא לרוסיה, ומרים מצאה עבודה בפרדסי פתח­תקוה ועמדה ברשות עצמה . 6 הפועלים היהודים התקשו להשיג עבודה חקלאית אצל האיכרים, ויותר מהם התקשו בכך הפועלות " . . . הן היו מוחרמות לחלוטין" . 7 כדי לקיים את עצמה מצאה מרים עבודה מזדמנת, עד שקיבלה עבודה במשתלת הוורדים של האיכר יעקב קרול, מהיחידים בפתח­תקוה ששמר על עקרון העבודה העברית . בפורים של שנת 1906 החלו להכין את המשתלה לנטיעת יער הרצל באדמת בית­עריף, היא בן­שמן . היה זה מפעל הנטיעה הראשון על אדמות הקק''ל . מרים רצתה להצטרף לנוטעים, אך רק בחורים ...  אל הספר