הומניות עברית — ההומניזם היהודי 238 בתביעה אל בני האדם לשלב ידיים במאבק בקורונה, כדי להציל את עצמנו ואת העולם כולו . במובן עמוק, החוויה של העמידה בפני אסונות הטבע ובפני המגפות היא חוויה של היות נתון ביד הגורל . התחושה הקשה ביותר של יד הגורל קשורה מניה וביה בהיעדר הפשר והמשמעות הכרוכים בה . חוויית "הקיום בתחושת הגורל", אומר הרב סולוביצ'יק, מזעזעת את האדם, כאילו ניתנו חיינו בידי גורמים חיצוניים, שבהם האדם הוא בבחינת חפץ של כוחות טבע . לעיתים, תחושת הגורל מלוּוה בחוויה של היות “אסור בשלשלאות של קיום בעל כורחו", והאדם עומד נבוך ומבולבל בפני המסתורין הגדול ששמו הסבל . אם תרצו, אפשר שזהו התיאור המתאים ביותר לתיאורם של חיים בצל מגפה, בצל הנגיף הבלתי נראה, כאשר החשש של הכיליון והמוות שלנו ושל היקרים והיקרות לנו הופך לממשי . המילים שבהן בחר הרב סולוביצ'יק לתאר את תחושת הגורל מרות וכואבות : “תועה הסובל בחללה של תבל, שחיתת אלוהים פרושה עליה, וחרון אפו מתוח נגדה, וכולו מוחרד ומורגז . ייסוריו משוללים כל גוון בהיר ומופיעים ככוחות שטניים, כתולדות התוהו והבוהו שמזהמים את כל היצור שנועד להשקיף על בבואת...
אל הספר