בין כבוד לאחריות — על הדיאלוג במשנת לוינס

בין כבוד לאחריות — על הדיאלוג במשנת לוינס 137 מן הסיטואציה האתית הרגילה, שבה הציווי האתי מגיע אל הסובייקט מבחוץ, מן האדם האחר, מפניו של האדם האחר, הרי שההיריון והאמהות מפגישים 45 הסיטואציה של החינוך היא הפנמה אותנו עם ציווי אתי שבא מבפנים . של אותם אספקטים נשיים של היריון, אמהות ונטילת אחריות מלאה, מעין הורות ביולוגית . רעיון עקרוני זה דורש לפרוט את ההשלכות המוסריות שלו בחובות ההורות, הבאות לידי ביטוי בתוך הקונטקסט החינוכי : הבנהות ( — היות בן ) הביולוגית אינה אלא הצורה הראשונה של הבנהות ; אפשר בהחלט לתפוס את הבנהות כיחס בין הוויות אנושיות בלי קשר של קִרבה ביולוגית . [ . . . ] כיוון שראית את האחר כבנך, הרי קשרת עמו בדיוק אותם יחסים שאני מכנה 46 אותם “מעבר לאפשר" . את המשמעות העמוקה ביותר של הדיאלוג החינוכי ניתן למצוא במה שלוינס מכנה “הפנומנולוגיה של ההיריון" — בדמות הכאבים וההתייסרות המלווים את ההיריון . ייחודו של פנומן ההיריון, אומר לוינס, הוא לא בתיאור הרומנטי והנעים שלו אלא דווקא בהתייסרות ובכאבים המלווים את ההיריון . האישה ההרה נושאת באחריות לכאבים ולבעיטות שהעובר מייסר אותה . הפנו...  אל הספר