הומניזם עברי ומקראי על פי בובר

הומניות עברית — ההומניזם היהודי 40 בובר ביצירת המושג לא כתיאור של רעיון, אלא כהכוונה לחשיבה ולעשייה, שאותה ראה כמהות הרעיון הציוני או כתכליתה של הציונות . חשיבות רבה ניתנת כאן לתיאור ההתפתחות הרעיונית . ההקשרים ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים, שבהם נהגו, עוצבו ונכתבו מאמרים שונים של בובר שהוקדשו למחשבה זו, משמשים כאן לתיאור התפתחות כרונולוגית, אף כי אינה הדוקה . המאמר על כן, מקדיש תשומת לב למגוון המאמרים שבהם דן בובר בנושא זה, ולאופן שבו אפשר אולי להצביע על תהליכים והתפתחויות במחשבתו . בכך, לעניות דעתי, תתאפשר הבנה טובה יותר של מיקום החשיבה הבובריאנית על המתח שבין הומניזם ובין יהדות, בין מודרניזם ובין שמרנות . קריאתו של בובר ליצירת הומניזם יהודי ובתוך ההקשר הציוני זכתה להדים לא מעטים, בעיקר בקרב תלמידיו . כמה הוגים ציוניים חשובים נעזרו, כל אחד בדרכו, במושג הזה של בובר, כדי להעניק משמעויות שונות לאפשרויות השילוב בין ההומניזם והיהדות . “המורה הגדול", קרא ברוך קורצווייל לבובר בדברים שהקדיש לו . הוא אף הוסיף ופירט כי מסגרת של מאמר לא תוכל למצות את מפעלו החינוכי הרבגוני של בובר : “הרי בובר ...  אל הספר