יומן מלחמה

11 יומני היקר, ניצלתי . אני לא חייבת לנסוע לפולין ולא 1 אבא היה שם ונסע מפֵלַאךְלעשות הכשרה בפַּנְצֶרפַאוּסְט, אל קְלָגֶנְפוּרְט ; הוא הלך אל ד"ר האזלֶר וזה ייעץ לו לרשום אותי מייד לסמינר למורים, כי נחוצים כל-כך הרבה מורים . אפילו בחלומות לא הייתי חושבת אף פעם שהסמינר למורים השנוא יציל אותי ביום מן הימים . נרשמתי והתקבלתי מייד לשנת הלימודים האחרונה, בעצם "קורס מזורז", וכבר מוטל עליי ללמד בזמן שאני עצמי עדיין לומדת . במשרד המחוזי הכול הלך בקלות . רק אצל הממונה על סטודנטיות שמשלימות פערים היה גרוע . הייתי שם פעמיים, בפעם הראשונה היא לא הייתה שם, בקושי הצלחתי לזכור אותה, את הפנים שלה, זכרתי רק את ההודעה האיומה כשאמרה לי שעליי "להתנהג יפה", אחרת יסלקו אותי למרות התעודה הטובה . ואיך אמרה את המילה "ילדה" עם י' מודגשת פי שלושה . גם הפעם רצתה להטיף לי מוסר, אבל אני הקדמתי אותה מפני שכבר ידעתי מה צריך לעשות ואמרתי שעכשיו אני משוכנעת שאינני מתאימה ללימודים גבוהים ולכן אני רוצה להיות מורה, גם מפני שזה חשוב יותר בעתות מלחמה, בשביל הילדים, הוספתי, ונגד זה היא לא יכלה להגיד דבר . 1 מטול רקטות נגד טנ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד