את הח'ליף . יחיא שכנע את האדי שאם קודם יירש אותו הארון, כצוואת אביהם, ורק לאחריו בנו ג'עפר, יקבלו זאת הבריות בהבנה . טברי עצמו שב לדיווח והוסיף כהערה שהארון היה מוכן להשלים עם אובדן הח'ליפות, ובלבד שיתאפשרו לו חיים שלווים . דווקא יחיא, למרות דבריו המפייסים להאדי, הוא שהניאו מכך בטענה שגם אם יוותר על הכס - לא מובטחת לו שלווה . לפנינו, אם כן, פער בין הגרסה ה"רשמית" שמביא טברי לבין הזיכרון המשפחתי שאותו הוא מצטט מכרמאני . בעוד שהדיווח שמקורו מחוץ למעגל המשפחתי מציג את הברמכי כאיש תחבולות, הדיווח של כרמאני מציג את יחיא כקורבן . לכרמאני יש גרסה נוספת, שגם היא מצדדת בווזיר הברמכי . לפיה, זימן האדי את יחיא שהגיע חושש לארמון . או אז הטיל עליו הח'ליף לברר היכן נמצא פלוני - שמו לא נמסר בשלב זה - שעורר את חשדו . עוד ביקש הח'ליף לעשות את יחיא לבן לווייתו הקבוע לשתיית יין, וכך חשב לנתקו מהארוּן . יחיא חשף את מקומו של החשוד וקיבל מהח'ליף טבעת יקרה שאותה היה אמור למסור לאיש כערבון לביטחונו . החשוד הובא אל הארמון, והתברר שמדובר במוסיקאי החצר אבראהים אל-מַוְּצִלי . לא מעט תחבולות מפורטות מצידו של הח'לי...
אל הספר