אבו ג'עפר את האיגרת, אסף את אנשיו והם נשבעו לו את שבועת האמונים המסורתית לשליט באסלאם : לחיצת יד כמחווה סמלית ( בַּיְעה ) . זַכִָּיה - המקום שבו אירע הטקס - היה לדידו סימן לכך שדרכו תצלח . לפי גרסה אחרת, הטקס התקיים בצֻפִייה, אך להבדל, להוציא התמיהה שהוא מעורר לגבי הדיוק ההיסטורי, אין משמעות 3 רבה . גם שמו של מקום זה התפרש כמבשר טובות . לאחר מספר שבועות, קבע אבו ג'עפר את מושבו באַנְבּאר שבדרום עיראק וגם שם קיבל שבועת אמונים . באותה עת היה דודו, עבּדאללה ן' עלי, עסוק בעימות של ימי הקיץ ( צאאִפה ) בצפון סוריה נגד הביזנטים, מסוג העימותים השגרתיים שהתנהלו בימים ההם בין צבא הח'ליפות המוסלמי לצבא האימפריה הנוצרית . שליח הודיע גם לו על מותו של הח'ליף . ההיסטוריון יַעְקוּבּי, שכתב יותר מ- 100 שנה לאחר האירועים, מספר שהמקורבים לשני האחים, הח'ליף המת והחי, התקשו להודיע לעבדאללה על החלטתו של ספאח למנות את אבו ג'עפר כיורשו . היו להם סיבות טובות לכך, ולכן פנו לתיווכו של אחד מבני המשפחה העבאסית, שישב דווקא 4 עבדאללה ן' עלי, שזעם על אשר שמע, קרא במצרים הרחוקה . לאנשיו לתמוך במינויו כח'ליף החדש . לדבר...
אל הספר