פרק שלישי : הקול ההורי 190 אי – מיון ואי – בחירה במהלך ההתערבות מסכנים את ההורה ואת הילד כאחד . נכונה להם מציאות חיים קשה, רווית מתח ועימותים, מציאות בעלת רפלקציות שליליות מרובות, המחזקת את חוויית האשמה והבושה של הילד, את תחושת חוסר האונים שלו והוויתור על הסיכוי לחוויית ערך עצמי חיובי . התמקדות מזמנת הצלחות, רפלקציות חיוביות, ובעקבותיהן תיקון הערך העצמי . המפגש בין הילד המצליח להורה, המשקף לו את הצלחתו, מגביר את ההזדמנויות למפגשים מעוררי שמחה וסיפוק ולתיקון הגוון הרגשי שביחסי הורה – ילד . "התנפלות" על כל תחומי החיים בבת – אחת מבטיחה כישלון ויחסים חסרי סיכוי . הורות בגישה של הוראה מתקנת מחייבת את ההורה לשים דגש בעיקר ולהתמקד בו, עד אשר יביא את הילד לביסוס הישגיו . הישגים, שהוטמעו ויוצבו בשגרת חיי הילד, משמשים בסיס לשינויים הבאים, הנבחרים גם הם בקפידה תוך הבחנה בין עיקר לטפל, וחוזר חלילה . הורה נוכח הבוחר בעיקר, מגישו לילדו באורח קבע באמצעים של הטרמה, תיווך והמללה, ומגיב על השינוי באופן דינמי של פידבק ותיקון — הוא שחווה עם ילדו את השינוי ההדרגתי, ההולך ומתרחב אט – אט למישורי תפקוד נוספים...
אל הספר