ג. תיווך והמללה

פרק שני : הוראה מתקנת חברתית 138 השפה הרלוונטית בעקבות הרגשה, משאלה, דחף או רגש שהם חשים בזמן התמקדותם בסיטואציה או בגירוי ספציפי . ככל שעוררותם הרגשית גבוהה יותר, כך נחלשת היכולת למקד לעצמם את התגובה המילולית המותאמת ולתאר את רגשותיהם ביחס להתרחשות . כתוצאה מכך חלה נסיגה ( רגרסיה ) בתפקודם, והם נוטים לבטא עצמם באופן "התנהגותי" . היעדרה של השפה הפנימית ( Inner Language , על – פי ברקלי ) כמרכיב הכרחי בתכנון המקדים את השפה הגלויה משאיר אותם פנימית חשופים לעוצמה דחפית / רגשית, והדרך היחידה לבטאה היא באמצעים המוקדמים של "השפה ההתנהגותית" . תגובות התנהגותיות נחוות באינטראקציה התפקודית והחברתית כ"בעיית התנהגות", הן משום שאינן הולמות את הגיל ואת הסיטואציה של הילד, ומשום שיש ציפייה שיעבור לתקשר בשפה "בוגרת", הן משום שלעתים הן נחוות כ"אלימוּת", פולשנוּת, חוסר נימוס ועוד . "דיבור התנהגותי" יוצר לילד לקוי למידה – קשב – וריכוז מעמד של מפריע, לא מנומס, חסר תקשורת — או חמור מכך : תוקפן ואלים, פולשן ולא מכבד את גבולות האחר . ככל שעוצמת הדיבור ההתנהגותי גדולה ושכיחה יותר, כך עולה התיוג בהתאמה . "שפת ה...  אל הספר
הוצאת יסוד