תיאוריית העצמי 123 כמקום רע, עוין ולא נעים . לעומת זאת, כאשר החוויה מרגיעה ומכילה, נבנית תפיסת עולם חיובית ( בדומה לאמון הבסיסי, כפי שתיאר אריקסון, 1974 ) . לאורך כל מהלך התפתחותו זקוק הילד ל"זולת – עצמי" זמין, אשר ישקף לו הכלה, הכרה וקבלה ; יפיק עבורו "קולות התפעמות" בד – בבד עם יכולת עזרה והרגעה . כך נבנית ומתגבשת אצל הילדים תחושת ערך עצמי . התפתחותו של ה"עצמי" עד גיבושו תלויה אפוא רבות באיכות של האינטראקציה בין הילד ל"זולת – עצמי" ואופי ההשתקפויות של עצמו כתוצאה ממפגשים חוזרים ונשנים אלה . שיחות עם הורים, ובהמשך — עם גננות ומורים של ילדים בעלי לקויי למידה – קשב – וריכוז, מעידות עד כמה מועטים הם הרגעים של השתקפויות חיוביות לעומת ריבוי השתקפויות "שליליות" וחוסר התפעמות מהישגיו הדלים של הילד — שלא לדבר על השתקפויות בעלות גוון של איסור, כעס, ביקורת ועוד . מבנה ה"עצמי" של האדם מספק לו שלוש יכולות מרכזיות ( אוסטרוויל, 1995 ) : היכולת והצורך להיות בקשר עם אחרים ולהתמיד בכך . היכולת והצורך להשיג ויסות רגשי . היכולת לווסת ולהשיג תחושת ערך עצמי . יכולות אלה נבנות באופן מתמיד והתפתחותי : תחילה...
אל הספר