פרק שני : הוראה מתקנת חברתית 120 הלקות החברתית כוללת קשיים מגוונים ממקורות רבים, אך היבטיה משותפים : תחושת נידוי ו / או דחייה מצד בני הגיל, סימון הילד כמפריע / אלים / מציק — או לחלופין ילד נמנע / נסוג, שאינו דחוי אקטיבית, אך מונע מעצמו חיי חברה וקשר בין – אישי ומקיימם ברמה מצומצמת ומינימלית . המשותף לכולם : פגיעה מתמשכת בערך העצמי ובדימוי העצמי . בין הילדים, הזקוקים לעזרה בתחום החברתי, ניתן למנות קבוצות של בעלי תסמונות מרקע נוירולוגי – למידתי משותף : 1 . ילדים הסובלים מתסמונת אספרגר . 2 . ילדים הסובלים מלקויות למידה מילוליות ואחרות . 3 . ילדים הסובלים מלקויות למידה לא מילוליות . 4 . ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז משולבת בהיפראקטיביות, אימפולסיביות והתנהגות מרדנית ( ADHD, ADID, ODD ) . 5 . ילדים הסובלים מהפרעות קשב ובעלי טמפרמנט מתחמם לאט ( ADD ) . לצדם יש קבוצה רחבה נוספת של ילדים בעלי קשת תסמונות, הנוגעות להפרעות תקשורת לסוגיהן, מגבלות קוגניטיביות, פיזיות, חושיות ועוד . בכל הקבוצות הדגש הוא בילדים, שהקשיים החברתיים שלהם הם פרי הלקות הספציפית . על אף יכולתם השכלית התקינה ורצונם ההתפתח...
אל הספר