ב ע י נ י ע צ מ י [ 109 ] זמן קצר לפני עריכת האסופה נראה היה שחיי יסתיימו במהרה בגלל חזרתה של מחלה ממאירה ; רק אומנותו של המנתח הצילה אותי ב- 1923 ונותרתי מסוגל לחיים ולעבודה, גם אם לא עוד משוחרר מתלונות . במהלך יותר מעשר השנים שחלפו מאז לא הפסקתי את עבודתי האנליטית ואת פרסומיי, כפי שמעידה השלמתי את הכרך XII-ה של אוסף הכתבים . 139 אולם אני עצמי מוצא הבדל מהותי לעומת העבר . חוטים שהיו שזורים זה בזה במהלך התפתחותי החלו להיפרם, תחומי עניין שרכשתי בשלבים מאוחרים נסוגו, ואחרים, קודמים יותר, תפסו שוב מעמד בולט . נכון שבעשור האחרון הזה עסקתי עוד בפרקים חשובים בעבודה האנליטית, דוגמת הדיון המחודש בבעיית החרדה ב"עכבה, סימפטום וחרדה" ( 1926 ) 140 או ההסבר הברור ל"פטישיזם" 141 המיני שהצלחתי לנסח ב- 1927 ; אך עדיין נכון לומר, שמאז הצגת שני סוגי הדחף ( ארוס ודחף מוות ) והצגת החלוקה של האישיות הנפשית ל"אני", "אני-עליון" ו"סתם" ( 1923 ) , לא תרמתי עוד תרומות מכריעות לפסיכואנליזה ; ומה שכתבתי מאוחר יותר, יכול היה בלא כל נזק להיוותר בחוץ, או 139 Gessamelte Schriften , Internationaler Psychoanalyticher V...
אל הספר